שיר הלל לאלבום האחרון של ה Suuns, הקרוי Images du Futur, שלא מפסיק להפתיע ומצליח להיות גם כיפי וגם פוטוריסטי (ואיך בכלל מבטאים את השם שלהם?)
מספיק לשמוע את ה"להיט" הבא:
מה אין בשיר הזה? רטרו דיסקו משעשע, גיטרה ניהיליסטית ושיכורה לגמרי, שירה סקסית ומתגרה. ומתחת לפני השטח הרבה סליזיות ואופל כללי. הכל כל כך נכון בשיר (ובקליפ).
בשיר השלישי באלבום יש רגע (בערך ב 4:00) שהרמוניות שירה א-לה ביץ' בויז מתערבבות עם תחושת זיוף קלה והכל מסתחרר. בשלב הזה כבר נכנעתי לחלוטין.
אבל מה שבאמת יפה זה שהאלבום כולו גדול מסך חלקיו. כל שיר משתלב בפאזל העתידני הזה: הפקה מינימליסטית, מדוייקת, נכונה, שנותנת מקום לביטוי לכל כלי: הקלידים נעים בין גלי בס נמוכים מאוד לאפקטים רועשים, התופים חזק מקדימה אבל כל הזמן מפתיעים אותך (בשיר הראשון, ההיי האט מתחלף בין שש עשריות, שמיניות, שלושה רבעים, ורבעים — צריך לשמוע כדי להאמין), הגיטרה מקשטת עם סאונד אדיר, הבס מחפש דברים חדשים לעשות, השירה מתריסה, מחושקת שיניים, ניהילסטית. שום דבר לא מובן מעליו אצל החברה האלה. כמו העטיפה, הכל מפורק לחתיכות ובכל זאת יוצר שלם (ואף מילה על העדר האני היציב בעידן הפוסט מודרניסטי). אכן מראות מהעתיד.
שווה לבדוק את הקליפ השני מהאלבום כדי לראות כמה הם רציניים. שיר על חלום שנפתח עם בס במקצב שבור שמנגן באוקטבה שלמה ונגמר בילדה שוכבת בקבר באמצע היער:
וכל האלבום ניתן לשמיעה כאן:
לקנות ולהנות! מומלץ!
בטטה קרה 