על "שבע דקות בגן-עדן" – סרטו של עמרי גבעון

26 01 2010

צפיתי בסרט הזה במהלך פסטיבל אטלנטה לסרטים יהודיים, ומבקר הקולנוע שפתח את ההקרנה ציין שזהו מסוג הסרטים שכל רמיזה על מה שקורה בו פוגמת בהנאת הצפייה. אני מסכים, לכן, מאוד רצוי לראות קודם את הסרט ורק אח"כ להמשיך לקרוא. או בקיצור, ספוילר.

או–הספוילר שהוא רק חצי ספוילר. כן, הסרט הוא על מה שמתרחש במוחה של בחורה במשך כשבע דקות לאחר שנפגעה בפיגוע, כאשר היא מחוסרת הכרה. העובדה שמה שאנו רואים הינו רק אפשרות עתידית לחיים שלה לאחר הפיגוע (אפשרות שבעצם לא מתממשת) מתוודעת לנו רק בדקות האחרונות של הסרט. אנחנו רק חושבים שגליה איבדה את חברה אורן, אשר לא התאושש מרסיס שפגע בראשו, אולם בסוף מסתבר לנו שבמציאות בעצם אורן ניצל בזכות הבנה אלוהית שנחשפה לגליה במהלך שבע הדקות בהן היתה מחוסרת הכרה.

אבל מה שמעניין כאן בעיני הוא שבעצם זהו רק מימד אחד של הסרט הזה. הספוילר האמיתי נוגע למסר התת-קרקעי של הסרט. מתחת לזוועת הפיגוע, מסתתר ציר עלילה מטריד נוסף, שגם כן נחשף ברגעים האחרונים של הסרט: בחירתה של הגיבורה גליה בחבר שלה אורן על-פני הפאראמדיק שהציל את שניהם. את הפאראמדיק היא אוהבת (בתמצות—הוא שתקן וסהרורי כמוה), את החבר, שהופך בסצינה האחרונה של הסרט לבעלה, היא לא אוהבת, אם לשפוט לפי מבטה הריק, העצוב, מול המראה, בערב כלולותיה כאשר היא לבושה בשמלת כלה. סוף.

זהו אלמנט "הדלתות מסתובבות" של הסרט הזה: ממש בדקות האחרונות של הסרט הצופה בונה בראשו את שני התסריטים האפשריים לשנת ההחלמה של הגיבורה לאחר הפיגוע. רק תסריט אחד מהשניים יכול להיות האמיתי, והבחירה היא כולה שלה. מה שהוליווד חירבנה בקומדיה בינונית ושטחית נפרש לענינו בסרט המדויק הזה בכל כובד משקלו: הבחירות הגדולות של חיינו—הן רק שלנו, ואנחנו אלא שנישא בתוצאות. אבל האם אנחנו מודעים בהווה למשקל ההחלטות שלנו מהעבר? למה גליה בחרה באורן (החבר) ולא בבועז (הפאראמדיק)? היא בטח לא בחרה מתוך "אהבת אמת". אולי דווקא מתוך רגשות אשמה: רגשות אשמה על שהיא עלולה להיות האחראית למותו של אורן אם לא תבחר להצילו, ואולי יותר מזה—על הפלירטוטים שלה, על זה שבעצם, עמוק בפנים, היא היתה חרא של בת-זוג. אבל פה גם המלכוד שלה, כי היא דנה אותה ואת בעלה אורן להמשך שלזוגיות עצובה, א-סימטרית, אשר הבסיס החזק ביותר שלה הוא דווקא הפיגוע.

הכובד של החלטתה של גליה, והאופי הכובש/דוחה שלה, השאירו עליי רושם כ"כ עצום, שהפיגוע, ללא ספק הציר המרכזי של הסרט, נדחק לאחור. המטען האמיתי של הסרט הוחבא היטב והתפוצץ לנו בפנים רק בדיוק בסוף (סוג של מטאפורה סרת טעם במיוחד אני חושב …)

ירושלים. רק בירושלים יכול להתקיים הסרט הכל-כך רפלקטיבי הזה. מונוכרומטי, מעיק, דחוס, קירות מתקלפים, ארונות יד-שנייה של בגדים יד-שנייה, שיש ערום במטבח, עופות בשוק מחנה יהודה. ואלוהים; הגיבור הנפקד המרכזי בסרט זה. אני קורא עכשיו את אנא מן אל-יהוד והוא מעביר את אותה תחושה קלסטרופוביה שחונקת את תושביה העיר הזאת. עיר שקורסת תחת ההיסטוריה העצומה של עצמה. בכל מקרה, זהו סרט ספוג בהוויה רוחנית, אולי דתית של עיר הקודש, ובקושי שני דוסים בכל הסרט. סוג של הישג.

גליה. אי אפשר להתחמק. ריימונד אמסלם עושה תפקיד ענק (כמו גם רוב השחקנים האחרים) של אישה תחת הפרעה, ולא רק בגלל הפיגוע. אישה שכל גבר רוצה ללכת שבי אחריה, ומתחרט ברגע שמשאלתו מתגשמת. זה הזמן לגילוי חושפני: לחברתי הראשונה קוראים גליה. שיער שחור, סיגריות בשרשרת, בטן רגישה. בקיצור—יכולתי להבין מה עובר על החבר שלה אורן. כמו גליה שבסרט, גם גליה שלי היתה נתונה להתקפות אנטיפטיה קשות. במקרה שלי הזוגיות הבלתי-סימטרית בעליל הזו התפרקה, וכמה טוב שכך. מה יהיה על אורן המסכן אני שואל?

אגב, מה כל-כך מיוחד בכותרת "גן-עדן"? לפני מספר שנים יצא הסרט בהפקה פלסטינית-ישראלית שנקרא "גן-עדן עכשיו". הסרט ההוא תיאר את הצד של הפלסטיני שמתפוצץ באמצע אוטובוס ישראלי. הסרט ההוא הסתיים בשנייה של הפיצוץ. זוהי בדיוק נקודת ההתחלה של הסרט הזה, אשר כולו ממוקד בצד השני–של הקורבנות הישראלים. סימטריה מעניינת, למרות שהסרט ההוא היה רחוק מאוד בעיני מלהתמודד עם העומקים של ההכאב והטרגדיה של הסכסוך, וכאן הסימטריה נגמרת: הסרט "שבע דקות בגן-עדן" משוקע בכאב הזה, חי אותו ומעביר אותו לצופים באופן חסר תקדים. זהו סוג של הישג בקנה מידה לאומי, בינלאומי. צפיתי בסרט במסגרת פסטיבל סרטים באטלנטה, ולאחר הסרט אנשים דיברו על סיפורי ניצולים מ 9.11.

מודעות פרסומת

פעולות

Information

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s




%d בלוגרים אהבו את זה: